הכלבה שלכם שוכבת על הגב. היא שמחה, נכון? 🐶 לא בטוח.

כלבים נשכבים על גבם כשהם מאד נינוחים, כשהם מבקשים שנלטף אותם, אבל גם כתנוחת פיוס. תנוחת הפיוס מעבירה מסר שאפשר לתרגם לעברית כ: "אני מנמיכה את עצמי ככל האפשר, וחושפת בפניך את הבטן והצוואר – חלקים פגיעים מאד בגופי. אנא אל תפגעי בי".


אז איך אפשר להבדיל מתי היא נינוחה ורגועה, ומתי מפוחדת ומנסה לפייס?

בשני הצילומים שפירסמנו כאן, אפשר למצוא את ההבדלים, בסריקה מהירה מהאף לזנב.



בתמונה השמאלית, ראשו של הכלב מונח על המיטה, רפוי. השיניים חשופות (!) – אבל זה בגלל שהשפתיים העליונות רפויות כל כך, שהן שמוטות וחושפות את השיניים. העיניים פקוחות אבל לא פעורות, והמבט אינו מכוון אל המצלמה. הרגליים האחוריות פשוטות לאחור, והזנב פרוש לאחור, על המיטה. המשמעות: הגוף רפוי, הכלב רגוע. מוכן להתמסר למגע, או סתם להישאר שרוע.


בתמונה הימנית, רואים כלבה ששוכבת על צידה. בסריקת אף-עד-זנב, רואים את המחוות הבאות: ראש מורם, לא רפוי על הקרקע, כלומר – אינה מאפשרת לעצמה להרפות לחלוטין. העיניים מכווצות (תנוחת הגנה על העיניים) והאזניים משוכות לאחור (תנוחה המביעה חשש או פחד). הרגליים – הקדמיות והאחוריות, אינן רפויות אלא מכווצות וכפופות. הזנב משוך כלפי הבטן. במצב הזה, לא מומלץ להתקרב אל הכלבה. היא משדרת פחד, והתקרבות נוספת אליה (גם אם זו הכלבה שלכם!) עלולה להפחיד אותה עוד יותר. ישנם כלבים שבמצב זה עלולים גם להגיב בתוקפנות, בניסיון להתגונן מהמשך האינטראקציה שנתפסת על ידם כמאיימת.


איך בכל זאת אפשר לתקשר עם הכלבה הזו? אם חייבים ברגע זה – לקחת צעד לאחור, להמתין להרפייה של שפת הגוף ולנסות לקרוא לה אליכם. אפשר כמובן להיעזר בפיתויים כמו אוכל טעים. אם אין צורך דחוף באינטראקציה ברגע זה – הניחו לה, ותקשרו איתה כשהיא עומדת ונראית פחות מפוחדת.

תודה ל Maya Duer על התמונה המהממת של צ'אבי השוכב בשלווה כזו על גבו :)

0 צפיות0 תגובות