דוקטור, הכלבה שלי מתנהגת מוזר...


כלבים ההורסים את הבית כאשר הם נשארים לבד; חתולים המשתינים על מיטות הילדים; תוכים שמורטים את עצמם עד אבדן נוצות; סוסים הנוגסים בדלת התא באורווה, ובולעים אויר. האם מדובר בבעיה רפואית? האם זו בעיית התנהגות? ובכל מקרה – למי לפנות – לוטרינר או למאלף?


בעלי חיות מחמד ייתקלו בהכרח בשינויי התנהגות, בהתנהגויות בעייתיות או התנהגויות חריגות כלשהם במהלך חייהם של החתול, הכלב, האוגר, התוכי או הסוס. שינויי התנהגות אלה נעים על קשת רחבה מאד של דפוסים התנהגותיים הכוללים עליה או ירידה באכילה, שינויים בקצב ההליכה, נביחות או יללות בשעות בלתי מקובלות, ירידה בשמיעה או דווקא רגישות מוגברת לקולות, התנהגות תוקפנית חדשה, רעד, היצמדות אל הבעלים, פחדים, בריחה מהבית או מהחצר, גרימת הרס – ועוד, ועוד – הרשימה ארוכה מאד.


כאשר נתקלים בהתנהגות חריגה או בעייתית כלשהי, הדבר החשוב לדעת הוא, כי כל התנהגות מהווה ביטוי חיצוני לתהליכים פנימיים המתרחשים אצל בעל החיים. תהליכים אלה עשויים להיות מחשבות, רגשות או שינויים בריאותיים וגופניים.


קיימות מספר אפשרויות לסיווגן של מה שנגדיר באופן כללי כ"התנהגויות חריגות או בעייתיות".

התנהגות חריגה/ בעייתית יכולה להיות קיימת מזמן אימוצו של בעל החיים, או להופיע כשינוי התנהגותי – פתאומי או הדרגתי. היא עשויה להתבטא באופן בולט דרך אחת ממערכות הגוף (מערכת השתן, מערכת העיכול, מערכת החושים), או להיראות כתהליך מחשבתי/ רגשי טהור (דרישת תשומת לב, משיכה ברצועה, הפלת חפצים שבירים מהמשטח במטבח); בהקשר זה, חשוב לדעת כי התנהגויות מסוימות הנראות "בעיות התנהגות טהורות" נובעות, למעשה, מבעיות בריאות שונות כגון הפרעות הורמונאליות, כאב כרוני, לחץ דם גבוה ועוד. התנהגות חריגה/ בעייתית עשויה להיות התנהגות נורמאלית המתבצעת במקום הלא נכון או בזמן הלא נכון באופן המפריע לסביבה, או התנהגות בלתי נורמאלית, המבטאת בעיה שבעל החיים סובל ממנה.


וטרינרים הם אנשי המקצוע האחראיים על האיבחון והטיפול בכל מערכות הגוף של מטופליהם. מערכות אלה כוללות, בין השאר, את המערכת ההתנהגותית. רפואה טובה ומקיפה כוללת את היכולת לזהות התנהגות נורמאלית לעומת התנהגות בלתי נורמאלית, ולהבין לאיזו ממערכות הגוף לשייך אותה. ברפואה הוטרינרית קיימת גם התמחות ברפואה התנהגותית, בדומה להתמחויות בתחומים שונים כגון רפואת עיניים, רפואה פנימית, כירורגיה ועוד. רופאים המתמחים בתחום זה עוסקים בטיפול בבעיות והפרעות התנהגות אצל בעלי חיים, תוך שימוש בידע על התנהגות נורמאלית ובלתי-נורמאלית, וידע על ההשפעות ההדדיות של מצבו הגופני של בעל-החיים על התנהגותו, והשפעות התנהגותו על מצבו הגופני.


אנשי המקצוע הבקיאים בתהליכי ומנגנוני למידה, מיומנים בהקניית ידע התנהגותי חדש לכלבים ובשינוי התנהגויות בלתי רצויות אצל כלבים במצבים נורמאלים הם המאלפים. במקרים בהם אין לוטרינר משאבים של מקום, זמן או יכולת טכנית ליישם עבודה התנהגותית עם כלב שבטיפולו, נכון יהיה לשלב מאלף בתכנית הטיפול.


חלוקה זו ניתנת להשוואה עם תחום האורתופדיה, באנשים: הרופאים הם אנשי המקצוע האחראיים על איבחון מצבים אורתופדיים שונים – בין אם מדובר במחלה, חבלה או בעיות אנטומיות. באחריותם נמצא גם הטיפול התרופתי או הכירורגי במצבים רפואיים שונים. עם זאת, ישנם מצבים רפואיים אורתופדיים שאינם מטופלים ישירות ע"י הרופאים, אלא על-ידי מגוון רחב של אנשי מקצוע פרא-רפואיים כגון פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מדריכי פילאטיס ופלדנקרייז, ועוד.


המקרה של דובי ממחיש כיצד בעיה בעלת מופע התנהגותי טופלה באמצעים רפואיים.


דובי, כלב פודל בן 8 שנים, הגיע למרפאה עם תלונה על השתנות בבית בהרמת רגל על רהיטים ופינות, מצב שהחמיר לאחרונה עד לתדירות של כ- 10 פעמים ביום. בנוסף, דיווחו הבעלים כי דובי נוהם עליהם לעיתים קרובות, במצבים של עימותים איתו. כחלק מתהליך האיבחון של דובי, התבקשו הבעלים להביא דגימת שתן לבדיקה. תוצאות הבדיקה הצביעו על כמות גדולה של גבישים (מעין "אבנים" קטנות) בשלפוחית השתן. בשלב ראשון בטיפול, שונתה תזונתו של דובי לתזונה רפואית שמטרתה להמיס את הגבישים הללו, הגורמים לגירוי וכאב רב בשלפוחית השתן, ולכן לריבוי השתנות. כעבור כשבועיים, השתפר המצב משמעותית הן מבחינת בדיקת השתן, והן בתדירות ההשתנות בבית שפחתה לכ- 3 פעמים ביום. בשלב השני, החלו הבעלים ליישם את ההמלצות לתכנית טיפול התנהגותי המיועד להפחית עוד את תדירות ההשתנות בבית, וכן לטפל בבעיית הנהמות כלפיהם. כעבור מספר שבועות דיווחו הבעלים כי חל שיפור נוסף, וכי תדירות ההשתנות כעת עומדת על אחת למספר ימים, וכן לגבי תדירות הנהמות – מצב טוב בהרבה מאשר בתחילת הטיפול, אך עדיין טעון שיפור. בשלב השלישי, עקב הפרעת חרדה שאובחנה אצל דובי בתהליך האיבחון הראשוני ואשר לא הגיבה באופן מלא לטיפול ההתנהגותי, החל דובי לקבל טיפול תרופתי נוגד חרדה.

בעקבות טיפול זה – כעבור מספר שבועות נוספים דיווחו הבעלים על הפסקת ההשתנות בבית, ועל התנהגות רגועה בהרבה אצל דובי – לרבות התנהגות הנהמות שנעלמה.



אם כן – פנייה לוטרינר מתבקשת במקרים של שינוי התנהגותי – פתאומי או הדרגתי; מעורבות של אחת ממערכות הגוף בהתנהגות החריגה; התנהגות חריגה אצל בעל-החיים הקשיש, וכן במצבים קיצוניים של התנהגויות חריגות – כאלה המפריעות לתפקוד יומיומי תקין של בעל החיים. התנהגויות קיצוניות מצביעות על מצב של מחלה התנהגותית, ומצבים מסוג זה דורשים לעיתים קרובות טיפול תרופתי מסוגים שונים – טיפול אשר רק רופאים וטרינרים מוסמכים להחליט על נתינתו.


31 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול