לילי

מה קרה כאשר גיליתי שהכלבה שלי לא תוקפנית, אלא חרדתית?

שמי ריקי דנון־איפרגן והייתי העיתונאית הראשונה שהציפה את נושא זכויות בעלי החיים בארץ, בסדרת כתבות ותחקירים בידיעות אחרונות, אשר הובילו בשנות התשעים להקמת אגודות ועמותות למען בעלי חיים. בנוסף, במשך כעשר שנים עסקתי בהצלת בעלי חיים והצלתי עשרות כלבים שננטשו לגורלם.

הסיבה שאני מציינת זאת היא משום שיש לי הבנה והיכרות מעמיקה עם כלבים. תמיד האמנתי שהם כולם נעימים, מכניסים שמחה לכל בית והופכים את חיינו למאושרים. הייתי בטוחה שאין דבר כזה כלב בעייתי - רק אנשים בעייתיים...

עד שאימצתי את לילי, לפני שש שנים, גורה כנענית שנמצאה משוטטת בכביש ירוחם.

מדובר בכלבה שהחליטה "להרוס לנו את החיים" על בסיס יומיומי. היא נבחה מהבוקר עד הערב, עם ובלי סיבה: על כלבים, חתולים, שלטים, בתי קפה, עוברי אורח, שכנים, פתיחת דלת, סגירת תריס, צמחים, צפצופים בכביש, סירנות, משטרה ואמבולנסים. וכמובן, לא נשכח גם את האזעקות החביבות, שבהן הצליחה להתחרות בקולי קולות ובכישרון רב.

גידלתי שלושה כלבים לפניה, אבל לא נתקלתי בכלבה כמו לילי. התגובות שלה היו קיצוניות בכל קנה מידה - סוערות, עצבניות ואגרסיביות. לא הצלחנו להשתלט עליה.

כל הזמן הייתה לה איזו בעיה, היא לא הייתה רגועה בכלל וכל הזמן הייתה באיזו מצוקה. הרגשתי שהיא לא מוצאת את מקומה לא ברחוב, לא בבית, לא בגינת הכלבים ולא בעולם. היה לי קשה להבין שהכלבה שלי לא מאושרת.

להוציא אותה לטיול בלי שהיא תחזור עם זנב של כלב זר בפה הפך למשימה לאומית. היא התנפלה על כל כלב, בלי הבדל גזע או גודל - שחור, לבן, קטן, גדול, גזעי או מעורב. ניסתה להחטיף לכולם. לא שיחקה עם שום כלב ולא הייתה נחמדה בכלל. משיכות, התקפי זעם ונביחות עצבניות.

בבית קיבלה את פני בני המשפחה והאורחים בהתרגשות יתרה ובקפיצות לגובה. הילדים שלי הגיעו עם פרצוף חמוץ ומיהרו לברוח. לילי לא הפסיקה לנבוח ולדרוש יחס במשך שעות. כל הזמן היינו בכוננות להשתיק אותה ולהשגיח עליה.

הקשר עם המרכז הווטרינרי להתנהגות
פנינו לד"ר נועה הראל. בהתחלה הייתי סקפטית, בעיקר אחרי שכבר ניסינו לעבוד עם מספר מאלפים ולא הצלחנו להגיע לשינוי שקיווינו לו. אבל קיבלנו הרבה המלצות מבעלי כלבים בסביבה שלנו והחלטנו לנסות.

התהליך
מטרת התהליך מול ד"ר נועה הראל הייתה לזהות את המקור לבעיות. ד"ר הראל הפתיעה אותנו כאשר אבחנה כי המקור לתוקפנות של לילי בעצם נובע מחרדה עצומה.

היא החליטה על טיפול תרופתי, וכבר לאחר כמה חודשים ראינו את התוצאות: הנביחות של לילי ללא סיבה פחתו, היא הפכה ממושמעת יותר להוראות ברחוב, והייתה רגועה, נינוחה ונחמדה יותר לסביבה. וזה רק הלך והשתפר.

המלצת אמת
אחרי שנוכחנו כי יש פתרון אמיתי לבעיה של לילי, אנו ממליצים בכל פה על המרכז הווטרינרי להתנהגות, שבו כל התהליך נעשה מול וטרינריות מוסמכות ומומחיות בתחומן. תחסכו מהכלבים שלכם סבל מיותר!