top of page
תמונת הסופר/תVeterinary Behavior Center

רגישים - עכשיו זה מדעי

רגישים? עכשיו זה מוכח מדעית!

באנשים מוכרת תכונת אישיות המוגדרת כ"רגישות גבוהה". במחקר שפורסם השנה (2024) בכתב העת היוקרתי Veterinary Clinics of North America נמצא שבכלבים קיימת תכונה מקבילה, הניתנת להערכה כמותית ומוגדרת כ"רגישות בעיבוד חושי". רגישות גבוהה בעיבוד חושי משפיעה על הדרך שבה כלבים קולטים ומעבדים מסרים וגירויים מהסביבה, וחלקם מתקשים להתמודד עם גירויים סביבתיים שכלבים בעלי רגישות בינונית או נמוכה יתמודדו איתם בקלות. במחקר מוקדם יותר שביצעו החוקרים, הוגדרו מדדים שעל פיהם אפשר להעריך את מידת הרגישות של כלב ספציפי ונוסחו בשאלון המונה 32 שאלות שהתשובות אליהן נמצאות על סרגל כמותי של 1-7. על פי הקשיים שזוהו אצל הכלבים הרגישים בהתמודדות עם הסביבה, הוגדרו דרכים שבהן ניתן להקל על כלבים בעלי רגישות גבוהה להתמודד עם הסביבה בהצלחה.

 

אבל מה זה בעצם אומר, רגישות גבוהה? מה מאפיין את הכלבים האלה? על פי ממצאי המחקר:

1.     הם מעבדים מידע לעומק ומשתמשים בכל החושים. המשמעות היא שהם זקוקים לזמן רב יותר מהממוצע כדי לעבד את המידע הסביבתי.

2.     כלבים רגישים מוצפים בקלות רבה יותר מגירויים סביבתיים, בפרט אם הם לא מקבלים מידע מקדים לגבי הגירויים הללו ולא מקבלים מספיק זמן לעבד אותו.

3.     הם רגישים באופן מוגבר גם לסביבתם, וקולטים מצבי רוח ורגשות של אחרים באופן מוגבר.

4.     הרגישות המוגברת קיימת גם כלפי מצבים גופניים שלהם עצמם: תחושות לא נעימות כמו כאב או בחילה נתפסות כמשמעותיות וקשות יותר, וכך גם התגובה – כלפי פנים וכלפי חוץ. למעשה, לפעמים הסימן הראשון לבעיה בריאותית אצל כלב רגיש יכול להיות סימן רגשי כמו פחד לצאת החוצה, רגישות כללית למגע או חוסר מנוחה.


ממצאים נוספים שעלו במחקר וקיבלו אישוש, גם אם לא מאד מפתיעים:  קיים מתאם בין רמת הרגישות של הבעלים ובעיות בריאות (אצל הכלבים) אשר ידוע שמושפעות מסטרס. מתאם לא בהכרח מצביע על סיבתיות, אלא על כך שהמדדים האלה הולכים יחד. באופן אולי מפתיע, לא נמצא כל מתאם בין גזעי הכלבים שנבדקו לבין מידת רגישות. בנוסף, נקבע שרגישות היא תכונה יציבה לאורך זמן, כך שאפשר לכנותה "תכונת אופי".


וברמה המעשית – איך אפשר להקל על כלבים רגישים בהתמודדות היומיומית שלהם? 

1.     תנו להם זמן – לעבד מידע סביבתי, מבלי להלחיץ אותם. זכרו להיות קשובים אליהם ולהבין מה עושה להם טוב, ומה מלחיץ אותם.

2.     ודאו מהי רמת הגירוי האופטימאלית עבורם – כזו שלא גורמת להצפה אך לא משאירה אותם בשיעמום. לדוגמא – יכול להיות שאתם מרגישים לא בנוח להשאיר את הכלבה בבית כשאתם יוצאים לשבת בבית קפה, אבל עבורה הסביבה הצפופה באנשים היא קשה ולא נעימה. כנ"ל לגבי גינות כלבים או הליכה ברחוב עמוס. אפילו פעילויות מהנות כמו משחק צריכות מדודות, לפי יכולתו של הכלב להנות מהן.

3.     הקפידו לספק להם אותות מידע על מה שקורה סביבם או מה שעומד לקרות, כדי לאפשר להם להתכונן ולהתמודד. אותות המידע יכולים להיות מילוליים ("איפה כלב?";  "הנה חבר") פיזיים (לראות את המברשת לפני שמתחילה ההברשה, להתכונן על משטח רגיעה); טקסים קבועים לפעילויות שונות, ועוד.

 


100 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page